<h1>הגהות שערי דורא סימן פ'</h1>
<h2>דף קטז:</h2>
ואם הקיבה נמלחה בעורה (כמו שהגוים רגילים לעשות) פשיטא דאסור. אבל אם שחט ישראל גדי או שה ונמצא טריפה להעמיד בקיבה אפי' לכתחלה מותר א)ומיהו גם בזה יש כיעור ויש לנו להתרחק ממנו לכתחלה שנראה כאוכל נבילות וטריפות בישראל. אבל בדיעבד שכבר העמיד בה או שנתערב בקיבות אחרות אז פשיטא דמותרת. ואף טלה כשר שינק מן הבהמה ונמצאת הבהמה טריפה מותר להעמיד בה שכבר נקרש חלב הקיבה דאין דרך להעמיד בחלב צלול. וכשנקרש אין לה דין חלב אלא כטיט וכרפש ומותרות כל הגבינות. ואם נמצא קצת צלול (כי לפעמים שלא נקרש הכל) זה בטל בס' ומיהו אסור להשהות החלב ב)בעור הקיבה ולהשים במים יום או יומים כדי שיקרוש היטב החלב שבתוכו לפי שהחלב קולט טעם של עור הקיבה והוי כבשר בחלב (במ"ס אין זה) (וגם החלב הצלול שנכנס בעור הקיבה חוזר ונפלט [ואוסר כל הקיבה] דמה שפלט חלב אסור הוא) ואעפ"י שצונן הוי מ"מ בולעים זה מזה ע"י שריית זמן גדול [כדאמרינן (באלו עוברין דף מ"ד) בשר בחלב חידוש הוא דאילו תרו לי' ג)כולי יומא בחלבא מותר מה"ת (פי' אבל מדרבנן אסור ש"ל) (במ"ס אין זה) (אעפ"י שבלעו זה מזה) משום דדרך בישול אסרה תורה ואי לא בלעי מהדדי מה חידוש הוא]. [שערי דורא הלכ' גבינה וחמאה וחלב של גוים סימן פ']. א)0מיהו גם בזה יש כיעור כן המנהג לאסור להעמיד (בקיבת טריפה וכ"ש בקיבת נבילה) (ס"א בקיבת נבילה וכ"ש בקיבת טריפה) מהרא"י ז"ל. ב)0קיבה [צ"ל עור הקיבה] שבשלה בחלבה אסור משום בב"ח. ואם הוציא ממנה החלב קודם הבישול, והדיח ומלח והדיח ואח"כ בישלה מותר. (בכ"י אקספארד) מותר לבשלה אפי' עם בשר. ולא בעי קריעת שתי וערב כמו כחל. משום דחלב קיבה כנוס בתוכה ובלא קריעה יוצא. מהר"י טרושין ע"כ. ג)0מעשה בחתי' בשר יבש שנפל לתוך מעמיד שקורין רינדל (פריידיל) וציוה להדיח במים דפירשא בעלמא הוא. ועוד דבשר יבש לא בולע כ"כ מהר כמו בשר לח, ואפי' לחה אם הוציאה מיד מותר (פי' אפי' מדרבנן) עכ"ל מ"ק (א"ה. בהגמ"ר תשנ"ז תמצאנה).
